יונתן ברק נ' יניב חניונים-גבעת שאול בע"מ ואח'

פסק דין

1. בפני בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה יצוגית.

2. נושא התובענה היצוגית היא טענה לגביית דמי חניה בחניונים המופעלים על ידי הנתבעות בניגוד להוראת סעיף 70ב1(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] אשר מחייב מפעיל חניון לגבות דמי חניה לפי יחידות זמן של 15 דקות, וזאת החל מהשעה השניה. לטענת המבקש המשיבות גבו דמי חניה החל משעת החניה השניה שלא לפי יחידות זמן של 15 דקות.

חברי הקבוצה, על פי הגדרת המבקש, הינם כל הנהגים אשר חנו בחניוני המשיבות בין המועדים 4.1.09 ועד הגשת התובענה ביום 15.7.09 ושילמו עבור חנייתם מעבר לשעה הראשונה שלא ביחידות זמן של 15 דקות. המבקש העריך בבקשה את הנזק הממוצע שנגרם לכל נהג ב-5₪ ואת הנזק הכולל שנגרם לחברי הקבוצה שאת גודלה הוא מעריך בכ-7150 נהגים עבור כל משיבה, בסך של 35,750 ₪ לגבי כל נתבעת.

3. בתגובה לבקשת האישור הודיעו המשיבות בין היתר כי מערכות גבייה חדשות המקיימות את הוראות החוק הותקנו בחניון המשיבה 1 ביום 16.7.09 ובחניון המשיבה 2 ביום 29.7.09.

4. עיקרי הסדר הפשרה הם כדלקמן:

א. לצורך הסכם הפשרה מסכים התובע עם טענת הנתבעות כי הנזק שנגרם לצבור התובעים המיוצגים הינו "מזערי וזניח, אם בכלל".

ב. הוסכם על סילוק סופי ומוחלט של כל עילה, תביעה או טענה של כל תובע מיוצג כלפי המשיבות למעט מי שהגיש הודעת פרישה מהקבוצה, וכן ויתור של חברי הקבוצה על כל טענה בקשר עם הטענות הכלולות בכתבי הטענות מטעם המבקש.

ג. הוסכם כי למבקש יפסק גמול בסך 3000 ₪ ולבא כוחו יפסק שכר טירחה בסך 10,000 ₪.

5. במסגרת הסדר הפשרה הודיעו ב"כ הצדדים כי הם סבורים שנסיבותיו המיוחדות של ההסכם אינן מצדיקות את מנויו של בודק, הכרוך בעלויות, ועלול לעכב שלא לצורך את ביצוע ההסכם וזאת משני טעמים:

א. המשיבות הצהירו שהן הפסיקו את גביית דמי החניה בניגוד לחוק.

ב. הנזק שנגרם לצבור התובעים המיוצגים הוא מזערי וזניח, אם בכלל, והינו ככל הנראה אף פחות משכרו הצפוי של הבודק.

6. בהחלטת כב' השופט א. רון מיום 10.5.10 ניתנה הוראה על פרסום הודעה בדבר הבקשה לאישור תובענה יצוגית והסדר הפשרה על תנאיו ופרטיו בהתאם לסעיפים 25-18 לחוק תובענות יצוגיות. כן ניתנה הוראה על משלוח ההודעה, הסכם הפשרה המוצע והעתק הבקשה לאישור תובענה יצוגית ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. על פי ההחלטה "בפרסומים ינתן בטוי, בין היתר, לבקשת המבקש ביחס לסוגיית ה"בודק".

7. כעולה מבקשת המבקש מיום 27.6.11 פורסמה הודעה בהתאם להחלטה מיום 10.5.10 והומצאו העתקים ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.

8. ביום 3.10.11 ניתנה עמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסדר הפשרה ולפיה

"בהסדר המוצע אין ולו הטבה מזערית לחברי הקבוצה (למעט התובע המייצג). על פי ההסדר, לא נפסק פצוי כלשהו לחברי הקבוצה; וזאת כאשר המשיבות מודות כי פעלו בניגוד לחוק במשך חצי שנה מתוך התקופה הרלוונטית לתובענה (מחודש ינואר 2009 ועד חודש יולי 2009).

מאידך גיסא, ההסדר המוצע מרע את מצבם של חברי הקבוצה, שכן על פיו מתחייבים חברי הקבוצה לסילוק תביעות מוחלט ולויתור על כל טענה נגד המשיבות בקשר עם גביית דמי חניה שהן מפעילות בניגוד לדין.

לכן, נראה כי יש מקום ליתן תוקף להסדר הפשרה רק ככל שלא היה בו כדי לחייב את מי שאינו צד לו".

9. ביום 8.12.11 ניתנה "תשובת הצדדים בהסכמה לתגובת היועמ"ש" ולפיה "מודיעים הצדדים בהסכמה כי אינם מתנגדים להודעת היועמ"ש כי בית המשפט הנכבד יקבע שפסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין מפני הגשת תביעות אישיות, להבדיל מתביעה יצוגית נוספת בעניין זה, של מי מחברי הקבוצה כנגד המשיבות".

10. נראה כי יש בסייג האמור כדי להוות מענה מספק להסתייגות מטעם היועץ המשפטי לממשלה.